<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רבי יעקב בר אחא</h1>
<h2>דף כז.</h2>
גרסינן בפ"ג דברכות הלכה דתפלין [כ"ג ע"א]. תנו רבנן הנכנס לבית הכסא קבוע חולץ תפליו ברחוק ארבע אמות ומניחן בחלון הסמוך לרשות הרבים ונכנס דברי בית שמאי. בית הילל אומרים אוחזן בידו ונכנס. רבי עקיבא אומר אוחזן בבגדו ובידו ונכנס וכו'. עד אמר רבי מייאשא בריה דרבי יהושע בן לוי משמיה דרבי יהושע בן לוי הלכה גוללן כמין ספר ואוחזן בידו כנגד לבו. אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן ובלבד שלא תהא רצועה יוצאה מתחת ידו. א"ר יעקב בר אחא א"ר זירא לא שנו אלא שיש שהות ביום כדי ללובשן אבל אין שהות ביום [ללובשן] עושה להן כמין כיס. פירש רבינו חננאל, גרסינן מניחן בכיס (ומניחן), [וגרסינן] בפרק במה אשה [שבת ס"א ע"ב] איבעיא להו קמיעין מהו ליכנס בהן לבית הכסא. ומסקנא דמחופה עור שפיר דמי. ופרכינן והרי תפלין דמחופין עור ותניא הנכנס לבית הכסא חולץ תפליו ברחוק ארבע אמות. ומשני התם משום שי"ן של תפלין. וכן משמע כאן שלא יהא כתב מפורסם ונגלה וכשמחופה מותר ליכנס בהן. והואיל וכן כשאוחזן בבגדו ובידו אע"פ שאותו הכיסוי אינו כחיפוי עור שפיר דמי, הואיל וחולצן ואינו במקומו. דבמקומו החמירו חכמים ליכנס במקום שאינו ראוי. ובשביל שמירה התירו ליכנס בהן כשהן בבגדו ובידו.
שמעינן מכל בני שמעתתא דכל מה שאפשר לאהדורי דלא ליבזו מהדרינן. והיכא דדעתו לנטורי (והכא) עבדינן כמו שכתבתי למעלה בסדר רב יוסף בריה דרב נחוניא ובסדר אתלי.
מיהו הא קשה לי הסודר, הא דגרסינן בפרק המקבל [ב"מ ק"ה ע"ב] אמרי דבי רבי ינאי לתפלה ולתפלין ארבעה קבין. לתפלין מאי היא דתניא היה נושא משא על ראשו ותפיליו בראשו, אם תפיליו רוצצות אסור ואם לאו מותר. באיזה משוי אמרו במשוי של ארבעה קבין. ותני רבי חייא המוציא זבל על ראשו ותפיליו בראשו הרי זה לא יסלקם לצדדין וכו'. עד משום רבי שילא אמרו אפילו מטפחת שלהם אסור להניחה על הראש שיש בו תפלין. וכמה אמר אביי ריבעא (כריבעא) [דריבעא] דפומבדיתא. לת"ק שמעינן ליה דאמר כל זמן שאין התפלין רוצצות. וכדמפרש רבי ינאי במשאוי שאין בו ארבעה קבין מותר. וקשה מי איכא [מאן] דפליג אההיא דמגילה פרק בני העיר [כ"ז ע"א] מניחין תורה על גבי תורה ותורה על גבי חומשים וחומשים על גבי נביאים וכתובים, אבל לא נביאים וכתובים על גבי חומשים ולא חומשים על גבי תורה. והשתא אפילו מטפחות תורה אין גוללין בהם חומשים, ולא במטפחת חומשים נביאים וכתובים משום דמעלין בקודש ולא מורידין, להניח משוי אפילו כל שהו ע"ג תפלין היכי שרי. אפילו לישב ע"ג מטה שס"ת מונח עליה איכא למ"ד דאסור, כדאיתא בהקומץ רבה [מנחות ל"ב ע"ב] להניח משוי ע"ג תפלין מיבעיא. דדווקא משום שמתיירא מפני הגוים ומפני הלסטים התירו אפילו בס"ת להניחם בדיסקיא וליתנם ע"ג חמור וירכב עליהם משום שמא יבואו ליד גוי ולסטים ויתבזו יותר [ברכות י"ח ע"א]. אבל בכה"ג מי איכא דשרי. דה"ג בסדר יומא פרק בא לו [ס"ט ע"א] ובמסכת תמיד [כ"ז ע"א] אמר רב פפא ש"מ תפלין מן הצד שפיר דמי. ואיתא בתמיד ובברכות [כ"ד ע"א] מפיק להו למורשא שיהו לבר. גימגום.
